"אבנים יקרות" - כהגדרתן בפקודת המכרות: יהלומים, אודם (רובי), ספיר, ברקת וכל אותן האבנים האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם בעיתון רשמי כעל אבנים יקרות. 

"אגן ניקוז" או "אגן היקוות" (Drainage Basin) - כלל השטח שמנקזת מערכת נחליתויובליה. מי המשקעים האטמוספריים מנוקזים בתחומו של האגן אל נחל מרכזי. אגני הניקוז תחומים ומופרדים ע"י קווי פרשת מים מקומיים הנפרשים לאורכו של אזור מוגבה ביחס לסביבתו, כמו רכס הרים. 

"אוצר טבע" (Natural Resource) - חומר המצוי באופן טבעי בסביבה, משמש את האנושות ובעל ערך כלכלי. עם אוצרות הטבע נמנים מים, מחצבים, עפרות ומקורות אנרגיה. 

"אילמניט" - מינרל בצבע שחור או אפור פלדה, המצוי בסלעי יסוד וסלעים מותמרים ומשמש כאחד המינרלים האינדיקטוריים להימצאות קימברליטים. 

"איסוף מדגמים" - איסוף דגימות קרקע בהיקפים שונים לצורך זיהוי ובחינת הרכבו הכימי ו/או המינרולוגי של החומר הנאסף. 

"אלוביאלי" (Alluvial) – אדמות באגני ניקוז ונחלים. בהם מתרכז סחף (אלוביום) היורדים מההרים. 

"אפיק נחל/נהר" (Riverbed) - הנתיב שנחל זורם בו. האפיק תחום על ידי קרקעית הנחל/הנהר וגדותיו המוגבהות. 

"אקלוגיט" – סלע אולטרה-מאפי הנוצר כתוצאה ממתמורפיזם (שינוי) של בזלת מלוח אוקיאני העובר הפחתה ונמשך אל תוך עומק המעטפת. 

"אקספלורציה" - סך הפעולות הקשורות בחיפוש וחקירה של יהלומים, אבני חן וזהב. 

"אתר הצטברות משני" (Secondary Deposit) – שכבת סלע, קרקע וכד' אשר מקורה בבלייה של סלעי מקור ראשוני, ושהובלה והושקעה בקרקעית נהרות/נחלים, במישורים שהוצפו, באגמים או למרגלות הרים, ועשויה להכיל ריכוז של מינרלים יקרי ערך (מרבץ) שבלו והובלו מסלע המקור הראשוני. 

"בדיקות גיאו-כימיות" – אחד השלבים בתהליך הבדיקה המינרולוגית שמטרתו קבלת תוצאות ההרכב הכימי של מינרלים שנמצאו. החל משנת 2007 מתמקדת חברת הבת בבדיקה גיאוכימית של מינרל אינדיקטורי מסוג גרנט. הבדיקות מבוצעות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM) בעל רמת רגישות גבוהה במיוחד. 

"בדיקות ויזואליות" - אחד השלבים בתהליך הבדיקה המינרלוגית שמטרתו הפרדת המינרלים האינדקטוריים ומינרלים נוספים אחרים. 

"בזלת הכיסוי" - כינויה של הבזלת המכסה את דרום רמת הגולן והגליל התחתון המזרחי במעטה שעוביו כמה עשרות עד מאות בודדות של מטרים. זוהי בזלת "צעירה" מתקופת הפליקון. 

"בזלת תחתונה" – כינויה של הבזלת המופיעה בחלקה על פני השטח ובחלקה בתת-הקרקע באזור עמק יזרעאל ועמק הירדן. עוביה של בזלת זו הוא כמה מאות מטרים וגילה מתקופת ה"מיוקן". 

"בזלת" (Basalt) - סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמתי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה. סלע הבזלת קשה מאד, בנוי מגרגרים דקים ומשובץ בגבישים. 

"ביקוע יבשתי" - תהליך בטקטוניקת הלוחות בו אזור מסויים בליתוספרה עובר מתיחה והדקקות עד כדי שבירה מוחלטת של הקרום ועליית חומר מגמתי חדש אל פני השטח תוך התרחקות שני חלקי הלוחות השבורים ליצירת 2 לוחות נפרדים. 

"גביש" (Crystal) - תצורת חומר במצב צבירה מוצק. 

"גופים מגמתיים" - גוף שנוצר כתוצאה מפעילות געשית. 

"גיאולוגיה" (Geology) - ממדעי כדור הארץ. ענף מדעי העוסק בחקר הקרום החיצוני המוצק והשכבות הפנימיות שמרכיבות את כדור הארץ ואת התהליכים הדינמיים המתרחשים בו למן היווצרותו. הגיאולוגיה עוסקת במבנה כדור הארץ, בהרכב חומריו, בתפוצת הסלעים שבו, בכוחות הפועלים בתוכו ובתהליכים המעצבים את שטח פניו. 

"גיאופיסיקה" (Geophysics) - ענף בגיאולוגיה העוסק בפיזיקה של כדור הארץ, בחקר פנים כדור הארץ ובתופעות הקשורות בגרביטציה, בסיסמיות, במגנטיות, ובשפיעת/שטף חום. 

"געשי" / "וולקני" (Volcanic) - שמקורו בהתכה של מאגמה בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים בעומק כדור הארץ ובעלייתה של המגמה אל תאים בהם היא מתגבשת לסלע מוצק מתחת פני כדור הארץ או על פני השטח.

"גרנט" (Garnet Pyrope) - מינרל בצבע אדום כהה/כתום, אשר משמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים בעזרת סדרת בדיקות גיאו-כימיות ובחינת תוצאות הרכב היסודות שבו. שילוב של ריכוזי יסודות מעל רמות מסוימות יכול להצביע על מקור הגרנט מסביבת היווצרות המתאימה בתנאי לחץ וטמפרטורה גם ליצירת יהלומים. 

"הפחתה" - תהליך בטקטוניקת הלוחות בו לוח ליתוספרי אחד נוחת ונבלע מתחת ללוח ליתוספרי אחר. 

"הר געש" (Volcano) - מבנה געשי שדרכו נפלטת לבה אל פני השטח. החומר הגעשי עשוי להיערם סביב מרכז הפליטה (לוע) וליצור, לדוגמא, מבנה חרוטי. 

"הרכב כימי" (Chemical Composition) - תכולת היסודות הכימיים בסלע או במינרל. 

"חברת דה-בירס" (De Beers Africa Exploration ) - תאגיד לכרייה וסחר ביהלומים הממוקם ביוהנסבורג ובלונדון ושולט על חלק ניכר משוק היהלומים בעולם, החל משלב הכרייה דרך שלב שיווק הגלם ועד לייצור יהלומים מלוטשים ותכשיטים. 

"טקטוניקת הלוחות" – תיאוריה מדעית הגורסת שהליתוספרה של כדור הארץ מחולקת לכמה לוחות קרומיים הנעים על פני מעטפת כדור הארץ ופוגשים זה בזה או מתרחקים זה מזה. הגבולות שבין הלוחות פעילים מאד מבחינה טקטונית וסייסמית. 

"יהלום" (Diamond) - מינרל קשה המורכב מהיסוד פחמן (C) בלבד. דרגת הקשיות של היהלום הינה 10 בסולם מוס, שהיא דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. משמש כאבן חן יקרה. 

"יהלומי מיקרו" - יהלומים בגודל של עד 0.5 מ"מ. 

"יהלומים גולמיים" - יהלומים שלא עברו תהליך של עיבוד וליטוש. 

"כמויות כדאיות" - כהגדרתן בפקודת המכרות: כמויות מספיקות של מחצבים המאפשרות לנהל או להמשיך את פעולות הכריה על בסיס מסחרי. 

"כרום דיופסיד" - מינרל המשתייך למשפחת הפירוקסן ומשמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים. 

"ליתוספרה" – החלק הקשיח החיצוני של כדור הארץ עד עומק של 100 ק"מ לערך, הכולל את הקרום ואת חלקה העליון של המעטפת. 

"מאגמה" (Magma) - חומר סלעי מותך, הנמצא בתאי מגמה בעומק כדור הארץ. 

"מדגמים גדולים" (Bulk Samples) - מדגמים שנחפרים מתעלות עומק (Treanching) ושמשקלם מעל 100 טון. מדגמים גדולים נאספים באזורים בהם נמצאו אינדיקציות להימצאותם של אבנים יקרות.

"מויאסנייט טבעי" (Natural Moissanite) - מינרל נדיר בדרגת קשיות של 9.25-9.5 בסולם מוס והרכבו הכימי הוא SiC (פחמת סיליקה). משקלו הסגולי של המויסאנייט הוא 3.22 גרם לסמ"ק, כ-10% פחות ממשקלו הסגולי של היהלום. מקדם שבירת האור של המויסאנייט הוא 2.648 - 2.691 (מעט יותר גבוה ממקדם השבירה של היהלום), ודרגת שבירת האור הלבן לצבעי הספקטרום היא 0.104. תכונות אלה גורמות למויאסנייט להיות בעל החזרי אור חזקים.

"מחצבים יקרים" - כהגדרתם בפקודת המכרות: אבנים יקרות, מתכות יקרות ורגבי מתכות יקרות.

"מיוקן" (Miocen) - תקופה גיאולוגית שבה, על פי התיאוריה המדעית הרווחת, התרחשה ההצפה הימית האחרונה בארץ ישראל שכיסתה את פני השטח באזור החוף והשפלה ונפרשה עד השוליים המערביים של רצועת ההר. 

"מינרל נלווה" (Accessory Mineral) - מינרל שכמוּתו בסלע משנית, והוא נמצא עם המינרל העיקרי. 

"מינרליזציה" (mineralization) - תהליך ריכוז של מינרלים בסלע. היקף התופעה יכול להגיע לכדי מצב של יצירת מרבץ של חומרי גלם (מינרלים ו/או מתכות). 

"מינרלים אינדיקטורים לקימברליט" (Kimberlitic Indicator Minerals - KIMs) - מינרלים שנמצאו כמתלווים לקימברליטים ועל כן מהווים אינדיקציה להימצאותם, כגון: גרנט (פירופ), אילמינייט, ספינל (כרומייט), כרום דיופסיד. הימצאותם של מינרלים אלה (בעיקר מינרל מסוג גרנט) בשילוב עם הרכב כימי מתאים מצביעה על קיום קימברליט שמקורו מתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים המאפשרים סביבת הייוצרות של יהלומים אך לא מחייבת מציאת יהלומים. 

"מיפוי גיאו-כימי" – הצגת מיקום תוצאות הבדיקות הגיאו-כימיות (ריכוז יסודות כימיים) על גבי מפה (גיאולוגית, טופוגרפית או אווירית). 

"ממצאי DMC" (Diamond, natural Moissanite, Corundum) - גילוי אבנים יקרות מהסוגים: יהלומים (מיקרו/מאקרו), מויאסנייט טבעי, קורונדום (ספיר/רובי). 

"מעטפת כדור הארץ" – חלקו של כדור הארץ הנמצא בין הקרום (השכבה החיצונית ביותר) לבין גלעין כדור הארץ (החלק הפנימי ביותר). מורכבת מחלק עליון קשיח השייך לליתוספרה, וחלק תחתון של חומר בעל גמישות פלסטית הקרוי אסתנוספרה. 

"מתכות יקרות" - כהגדרתן בפקודת המכרות: פלטינה, זהב וכסף ואותן המתכות האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם בעתון רשמי כעל מתכות יקרות. 

"ניאוגן" – תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה הגיאולוגית הרווחת ארעו באזור ישראל בלייה אינטנסיבית של הסלעים מהתקופות הקודמות וכן פעילות געשית נרחבת בצפון הארץ. 

"סולם מוס" (Mohs scale of mineral hardness) - סולם בן עשר דרגות המשמש לביטוי קשיות יחסית של מינרל ביחס לחומרים אחרים. הקשיות נמדדת במידת ההתנגדות שלו לחריצה על ידי מגוון חומרים. סולם מוס נערך על ידי המינרלוג הגרמני פרידריך מוס (Friedrich Mohs) בשנת 1812, והוא המקובל ביותר בין כמה שיטות קיימות למדידת קשיות של חומרים. 

"סלע מאגמתי" (Magmatic Rock) - סלע שנוצר מהתקררות והתגבשות של מאגמה או לבה. מכונה גם "סלע יסוד". 

"ספינל" - מינרל המכיל תחמוצת אלומיניום ומגנזיום. מינרל זה הינו בעל ברק זגוגי, עמום ושקיפות מועטת ומשמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים. 

"ספיר" - אבן חן כחולה מקבוצת המינרל קורונדום. קשיותו הינה כ- 9 סולם מוס. אבן זו מוגדרת כאבן חן יקרה. 

"סקר גיאולוגי" - לימוד ההרכב והתפוצה של יחידות גיאולוגיות במסגרתו נבדקת, בין היתר, האפשרות לקיומו של מחצב, מידת רציפותו במרחב, הגֵיאומטריה שלו והשינויים בהרכבו. בשלב מתקדם של הסקר נעשה מיפוי גֵאולוגי מפורט של המחצב. האנליזות הכימיות והמינרלוגיות המבוצעות במסגרת הסקר הגיאולוגי מבוצעות באמצעות ציוד מגוון ומתוחכם המאפשר לקבוע את ההרכב הכימי עד חלקי המליון ואף בערכים נמוכים יותר. 

"סקר חדירה קרקעית אקוסטית" (GAP) - טכניקה חדשנית לביצוע סקר גיאו-פיסי המבוססת על תרגום אותות אקוסטים ומאפשרת איתור של מבנים גיאולוגים בתת-הקרקע. 

"סקרים גיאו-כימיים" (Mobile Metal Ion-MMI) - אנליזות מדויקות של היסודות הכימיים הנדירים (REE) המרכיבים את דגימות הקרקע העליונה באזורים של אנומליות בתת הקרקע. היסודות הכימיים זולגים מהמקורות שלהם בתת הקרקע ומותירים חותם כימי על הקרקעות שמעליהם. הבדיקות מבוצעות בשיטה יחודית שפותחה על ידי חברתMineral Services Laboratories SGS במעבדות החברה בקנדה, באמצעות מכשירים בעלי רמת רגישות גבוהה במיוחד לגילוי ריכוזים נמוכים ביותר. 

"סקרים גיאו-פיסיים" - שיטות פיסיקליות כגון מדידת שדה מגנטי או שדה הכבידה המשמשות להדמיה של תת הקרקע ואיתורם של מבנים גיאולוגים, אשר עשויים לשמש כמקור להימצאותם של אבנים יקרות. 

"פטרוגרפיה" (petrography) - ענף בגיאולוגיה העוסק בתיאור ובסיווג של סלעים לפי מאפייניהם, כפי שאלה מתגלים בבדיקה במיקרוסקופ בעל אור מקוטב. לצורך כך בוחנים שקפים (פרוסות דקיקות בעובי של כ- 30 מיקרון) של סלעים מבעד למיקרוסקופ מקטב אור, ומגדירים את מבנה הסלע ואת המינרלים המרכיבים אותו. 

"פליוקן" (Pliocene) – תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה המדעית הרווחת, נוצרו בגליל התחתון ובגולן התפרצויות געשיות שיצרו את יחידת בזלת "הכיסוי". 

"פליסטוקן" (Pleistocene) - תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה המדעית הרווחת, נוצרו בגולן התפרצויות געשיות שיצרו את הבזלות הצעירות שבצפון הרמה. 

"פרידוטיט" – סלע אולטרה-מאפי המכיל אוליבין, אורתופירוקסן, קלינופירוקסן ולעיתים גם גרנט. נחשב לסלע הנפוץ ביותר בחלקה העליון של מעטפת כדור הארץ. 

"קורונדום" (Corundum) – מינרל המורכב מתחמוצת האלומיניום (Al2O3), צבעו שקוף אך בשל כניסת יסודות אחרים לגביש (זיהומים) הוא עשוי להופיע בגוונים שונים. קורדנום טבעי שקוף משמש כאבן חן, כאשר הוא מכונה רובי, אם צבעו אדום וספיר עבור כל הכוונים הכחולים. קשיותו של הקורדנום הינה כ- 9 בסולם מוס. הקורדנום הינו אחד מהמינרלים המצויים בסלעי יסוד, וכן בחולות שהם שארית בליית סלעי היסוד - וזאת בשל קשיותו ועמידותו החזקה לבלייה. 

"קידוח" - בור אנכי הנקדח באדמה באמצעות מכונות קידוח לצרכי מחקר, בדיקה וזיהוי שכבות קרקע. 

"קימברליט" – סלע יסוד אולטרה-מאפי הנוצר בזמן עליית מאגמה עשירה בגזים מהמעטפת. מורכב בעיקר מאוליבין, וכן ממיקה, פירוקסן, גרנט, אילמניט וספינל. עשוי לארח בתוכו חלקי סלע או גבישים זרים (כמו יהלומים) שנלכדו בו תוך כדי עלייתו אל פני השטח. 

"קסנוליט" (Xenolith) - סלע זר שנלכד בתוך סלע מגמתי שונה בזמן היווצרותו של השני ממאגמה העולה מעומק כדור הארץ. המגמה אוספת את הסלע הזר בדרכה מעלה, עוטפת אותו ומתקשה סביבו.  

"קרום יבשתי" – חלקו של קרום כדור הארץ המצוי בליבן של היבשות, עוביו 25 ק"מ בשולי היבשות ועד 70 ק"מ מתחת לרכסי ההרים הוא קל יחסית ומורכב בעיקר מסלעים גרניטיים. 

"קרט" - יחידת המשקל הנהוגה ביהלומים. קרט = חמישית הגרם (200 מ"ג) (ניתן לחלק את הקרט ל- 100 יחידות הנקראות "נקודות" ובכך להקל על תיאור גודלו של יהלום אשר, בדרך כלל, קטן מקרט אחד). 

"קרטון" (Craton) - החלק הפנימי העבה והקדום ביותר שמהווה את גרעין היבשת. אינו פעיל טקטונית. מכיל בעיקר סלעי יסוד.

"רובי" – אבן חן אדומה מקבוצת המינרל קורונדום שקשיותה כ- 9 בסולם מוס. רובי מוגדרת כאבן חן יקרה ויש המזהים אותה עם אבן החושן המכונה "אודם". 

"שדה מגנטי" (Magnetic Field) קווי כוח מגנטיים המקיפים את כדור הארץ ומחברים את הקטבים המגנטיים שלו. השדה המגנטי של כדור הארץ הוא דו קוטבי, ויש לו קוטב צפוני וקוטב דרומי. 

"תת הקרקע" (Subsurface) - מתחת לפני השטח, תחום קרקע או תחום הסלעים המשתרע בעומק.